יצירת קשר עם חברת בניית אתרים צור קשר

 077-7644819
חייגו או השאירו הודעתכם

 
חדשות בניית אתרים אחרונות פוסטים אחרונים
28/02/2024 16:58
שילוב נכון של בחירת התבנית לאתר, בחירה נכונה של צבעים, אלמנטים ואפקטים, יכול להגדיל לכם את ההמרות מה...
28/02/2024 16:56
מהם הדגשים שחשוב לשים אליהם לב כאשר מעצבים חנות אינטרנטית או אתר אינטרנט?
27/02/2024 17:52
מהו פורמט התמונה webp המתקדם, מה היתרונות שלו ואיזו תמיכה יש לו בדפדפנים השונים ובתוכנות הגרפיקה השו...
תגובות אחרונות תגובות אחרונות
עיצוב רקע - background
12/06/2023 19:52
היי תמר, עושים את זה באמצעות ...
עיצוב רקע - background
28/05/2023 21:36
אני רוצה ליצור כפתור שהרקע שלו...
עיצוב רקע - background
15/12/2022 20:22
איך עושים שיראו את כל התמונת ר...
תגובות אחרונות פוסטים אחרונים בפורום
08/11/2022 19:11
היי, יש לי אתר קצת מורכב. הוא...
08/11/2022 19:09
היי, אני עוסק בענף הטניס ויש ...
08/11/2022 19:03
היי, ראיתי בכל מיני אתרים שמש...

"כנסו כנסו כנסו" - מה קרה לעברית באינטרנט?

  1. דף הבית
  2. חדשות בנייה ושיווק אתרים
  3. "כנסו כנסו כנסו" - מה קרה לעברית באינטרנט?
13/12/2011 17:16
על מאפייני העברית ברשת האינטרנט.
הלשון העברית באינטרנט

רשת האינטרנט בימינו

תומכי העברית הנורמטיבית (השפה התקנית לפי ספרי הדקדוק והמילונים) נלחמים בהשפעות השונות המאיימות להשחית את השפה העברית, שפת אבותינו. בעבר האשימו את הטלוויזיה, את הלעז ואת שירי הפופ בכך שהם מכניסים אל לשוננו צורות התבטאות שאינן נכונות ומקורן בשפות שונות, בסלנג או ברבדים נמוכים של העברית. לא מזמן נוספה לחגיגה גם רשת האינטרנט, שעקב אופיה המגוון אחראית גם היא ללא מעט שינויים בשפה, ולא תמיד לטובה.

רשת האינטרנט עברה שינויים רבים מאז ראשיתה לפני כעשרים שנה. האתרים הסטאטיים מהתקופה הראשונית ההיא התחלפו באתרים עשירים בתוכן גולשים, כיאה לעידן ווב 2.0. כיום ישנם יותר ויותר אתרי אינטרנט המאפשרים לגולשים להשפיע על תוכניהם באמצעות הוספת תגובות, העלאת תמונות, פרסום מאמרים פרי עטם, כתיבת בלוג או פרסום הודעות בפורום. לא רק בפורטלים הגדולים, גם באתרים קטנים יחסית, יכול הגולש פעמים רבות להביע את דעתו ולהשתתף ביצירת התוכן. כעת, משניתנה לגולשים זכות הדיבור, קשה הרבה יותר לשלוט על רמת התוכן באינטרנט, הן מבחינת המסרים עצמם והן מבחינת אופן ההתבטאות והנכונות הלשונית.

בגובה העיניים

במהלך השנים מאז התאפשרה העלאת תוכני גולשים באופן חופשי, ניתקלנו בסוגים שונים של תכנים כאלה. בין העיקריים ניתן למנות:

  • בלוגים - ברשת האינטרנט קיימים בלוגים כמעט בכל נושא. חלקם נכתבים ע"י אנשים הידועים כמומחים בתחומם, חלקם מפורסמים, ורבים מהם מקצוענים אמיתיים, אך עם זאת, הכתיבה בבלוג נחשבת כלא-מחייבת ועל כן גם האיכותיים שבבלוגים עשויים להיות כתובים בשפה יומיומית, לעיתים אף עם שגיאות כתיב.
    סגנון הכתיבה של הרשומות בבלוג איננו רישמי בדרך כלל, ולכן על פי רוב הכתיבה איננה עוברת הגהה או עריכה קפדנית. גם בלוגר שדואג לעבור על הרשומה שלו לפני פרסומה, לא בטוח שיבחין בשגיאות דקדוקיות כמו למשל כללי הכתיב חסר הניקוד, כללי הפיסוק המעודכנים של האקדמיה ללשון העברית ועוד.
  • טוקבקים - אלו הן התגובות שכותבים הגולשים בעמוד או מאמר שקראו ברשת, בעיקר בתחום האקטואליה. אופיים של הטוקבקים הוא בדרך כלל סוער: מתגובות הומוריסטיות ועד גידופים נמרצים.
    מכיוון שלמאמרים פופולריים עשויות להיות לעיתים עד לכדי מאות תגובות (בעיקר בפורטלי החדשות הגדולים), הטוקבקיסטים שחשובה להם תשומת הלב, מנסים בכל כוחם להבליט את ההודעה שלהם ולגרום לגולשים האחרים ללחוץ עליה ולקרוא את התוכן שכתבו. צורך זה הוליד זה מכבר את הכותרת השנונה "כנסו כנסו כנסו" המדגימה כיצד שגיאה נפוצה בעברית משתרשת בשפת האינטרנט: צורת הציווי הנכונה של הפועל להיכנס היא "היכנסו", ולא ברור מהיכן הגיחה הצורה השגויה "כנסו" ולמה כיום משתמשים בה לא רק בטוקבקים, אלא גם בפרסומות בטלוויזיה (על אף שאלה עוברות עריכה לשונית מוקפדת למדי).
  • פורומים - פורום מאפשר לגולשים לשאול שאלות, להעלות נושאים לדיון וכמובן להגיב על שאלות והודעות של גולשים אחרים. בין הכותבים בפורומים, ישנם כאלה המקפידים יותר על הודעות מפורטות ומנוסחות היטב, בעוד אחרים כותבים בשפה רדודה יותר, מבלי להתעכב על "זוטות" כמו תיקון שגיאות כתיב, פיסוק נכון (או פיסוק בכלל...), משפטים ברורים ועוד.
    על מנת להקל על משתמשי הפורומים להביע את עצמם, ברוב הפורומים קיימת אפשרות להכניס להודעה אייקונים של פרצופים שונים המיועדים להביע רגשות ללא שימוש במילים. אלו ידועים בשם "אמוטיקונים" (השם emoticons נגזר מקיצור הביטוי emotion icons, צלמיות-רגש באנגלית). לאט לאט רכשו להם האמוטיקונים מקום של כבוד בשפת הפורומים, והם תורמים במידה מסויימת לדלות הלשונית האופיינית לפורמט זה.
  • מאמרים - באתרי תוכן רבים ניתן לקרוא מאמרים שנכתבו ע"י בעלי האתר או ע"י כותבים אורחים. כמו כן, אתרי חדשות ופורטלים מפרסמים כמות גדולה של מאמרי מומחים, מאמרי דעה או טורים אישיים, במטרה לעניין את הגולשים. בגדול, ניתן לומר כי המאמרים המתפרסמים באינטרנט ובעיקר באתרי מאמרים, הינם פחות רשמיים ממאמרים אקדמיים או עיתונאיים, אם כי ישנם כמובן יוצאים מן הכלל.
    רובנו ניתקלים לא מעט במאמרים שאינם מנוסחים נכון, שהרטוריקה שלהם איננה משכנעת, ובקצרה - מאמרים "בלי התחלה, אמצע וסוף". גם באתרי החדשות הגדולים והפופולאריים ביותר לא קשה למצוא שגיאות הקלדה (שנובעות כנראה מקוצר זמן), טעויות דקדוקיות מבישות כמו חוסר התאמה בין המין של שם המספר לזה של שם העצם (למשל: *שלושת הרשתות החברתיות).
  • רשתות חברתיות - כשמדברים בישראל על רשתות חברתיות, מתכוונים למעשה בעיקר לפייסבוק. המשתמשים בפייסבוק יוצרים בינם לבין עצמם אינטראקציה חברתית באמצעות כתיבת פוסטים, שיתוף בתכנים, קישורים או תמונות וכן באמצעות פרסום תגובות לתכנים של חבריהם.
    גורם חשוב שהשפיע רבות על "שפת הפייסבוק" והספיק מאז להיעלם מהשטח (כמו דברים רבים אחרים בפייסבוק), הוא תחילת המשפט שהייתה כתובה לפני שורת הסטטוס שלנו, לדוגמה: ....Dana Levi is. ההתחלה המוכתבת מראש הצריכה אותנו להשלים את המשפט, מה שהביא לכך שהתחלנו רוב הפעמים את הסטטוס עם פועל, גם בעברית. לדוגמה: "מודדת שמלת כלה יקרה מידי", או "שותה את הקפה השלישי שלי הבוקר". בפייסבוק החליטו כבר מזמן לתת יותר חופש לגולשים ולוותר על תחילת המשפט, אך ההרגל איכשהו נשאר ורבים עדיין כותבים משפטים חסרי נושא דקדוקי.

האינטרנט תורם ללקסיקון

פריצת האינטרנט לחיינו בשנים האחרונות היא ללא ספק מהפכה טכנולוגית, חברתית וגם לשונית. האינטרנט הפך להיות "מקום להיות בו" - כשמחפשים משהו, בעבודה, כדי לשמור על קשר, או סתם כשמשעמם. וכמו כל מיקרוקוסמוס, גם באינטרנט החל להתפתח סלנג עשיר, ולצידו מילים רבות מהאנגלית חדרו אל השיח של כולנו. דוגמאות מוכרות לכך הן אימייל, אפליקציה, מודם, בלוג, וובינר ועוד רבות אחרות. העברית אמנם עדיין קצת מאחור ועוד לא הדביקה את הפער, אך עם זאת, האקדמיה ללשון העברית כבר הספיקה לקבוע מילים לכמה ביטויים הקשורים לאינטרנט:

  • תגובית - המקבילה העברית ל"טוקבק", שלא נמצאת עדיין בשימוש נרחב.
  • יומן רשת - קשה לדמיין איך ביטוי יחסית מסורבל כזה יחליף את המילה הקצרה והחביבה "בלוג".
  • מרשתת - גם בתחליף העברי למילה "אינטרנט" עדיין לא ממש משתמשים.

אין זו הפעם הראשונה שהמצאות האקדמיה אינן מתקבלות בברכה בקרב הקהל הישראלי. בעבר הוכח כי אמנם לעיתים לוקח למילה שנים להיכנס לשימוש רציף, אך לבסוף זה קורה. אגב, האקדמיה היא זו שאחראית למילים כמו: משאית, פעלולים ואפילו מונית.

לצד חידושי האקדמיה ישנן מילים שנוצרות בשטח עקב צורך של דוברי השפה. כך נוצר למשל פועל הנגזר מן השם "פייסבוק": "תפייסבק לי" (ובאנגלית זה נשמע קצת יותר טוב: Facebook me).

שגיאות נוסח גוגל

בדומה לפייסבוק, גם גוגל היא ענקית אינטרנט שמשפיעה לא רק על הרגלי הגלישה שלנו, אלא גם על הדרך בה אנו כותבים ברשת. את ההשפעה של גוגל על השפה ניתן לראות למשל בתחומים הבאים:

  • תיקוני שגיאות - כאשר אנו מקלידים מילה או ביטוי במנוע החיפוש של גוגל עם שגיאת כתיב, גוגל מוצאת את הטעות ומציגה לנו תוצאות עבור הביטוי הנכון שאותו כנראה חיפשנו. למשל אם נקליד בטעות "מככוניות", גוגל תציג תוצאות חיפוש עבור "מכוניות" (ותוך כך תציע לנו לחפש בכל זאת את המילה השגויה, אם נרצה).
    הבעיה היא שגוגל איננה האקדמיה ללשון העברית, ולפעמים מה שגוגל רואה כנכון איננו לגמרי נכון. למשל, חיפוש המילה היריון (עם יו"ד, בצורה התקנית לפי כללי הכתיב חסר הניקוד) יתוקן ע"י גוגל, שתציג תוצאות עבור "הריון" (ללא יו"ד), שהוא אמנם המונח הנפוץ יותר בחיפושים, על אף שאיננו תקני מבחינת חוקי הלשון.
  • כתיבת תוכן "עבור גוגל" - מי שיצא לו לקדם אתר אינטרנט, שמע ודאי על כתיבת מאמרים "עבור גוגל". הכוונה היא לכתיבת תוכן שאנחנו לא באמת מצפים שיעניין את הגולשים שלנו, וכל מטרתו היא להכניס לאתר כמה שיותר מילות מפתח בתחום, להוציא ממנו קישורים ולנפח את האתר. מעבר לבעייתיות מבחינת חוויית הגלישה באתר שכתוב עבור גוגל, קיימת כאן תופעה שהגולשים די סובלים ממנה: מצאת את המאמר בעל הכותרת המתאימה בדיוק למה שחיפשת, אבל מה? התוכן רדוד, לא מחדש דבר, לא מעניין ולא מועיל. בנוסף לכך, המאמרים האלה כתובים פעמים רבות ברישול ומבלי להקפיד על כללי הדקדוק הבסיסיים ביותר.
    תופעה נלווית לכך היא השמטה של אותיות החיבור או ה"א הידיעה, על מנת לבודד את מילות המפתח, כדי שגוגל חלילה לא "יפספס" אותן בתוך הריק האינסופי של המאמר. תופעה זו, אגב, נעלמת בהדרגה מעינינו, שכן אין בה יותר משום ערך מוסף לקידום האתר כבעבר.

לסיכום

ההתבוננות בשפה בתוך רשת האינטרנט הינה מעניינת מאוד. היא מציגה בפנינו את השפה העברית כפי שהיא בעולם המודרני, המתפתח ומשתנה כל הזמן. בין אם אנו אוהבים את מה שאנו רואים ובין אם לווא, ניתן להבחין שהשפה באינטרנט משקפת את מצבה של העברית העכשווית ומשפיעה עליה במובנים רבים.

הוספת תגובה

מי רשם

23/04/2016 16:28
נטלי בניא
שאלה - מי כתב את המאמר ?

עיברית שפה קשה

04/12/2012 9:25
י. פרץ
שמירה על חוקי השפה הברית חשובהמאד . השפה הצרפתית שומרת על חוקיה מזה דורות רבים ואין איש מצפצף . ואילו אנו חסרי סבלנות מקבלים את הכול כמובן מאיליו . מעוותים את חוקיה . ואנו נחשבים לגדולי המודרנה .

כבוד לשפה העברית

15/12/2011 9:16
נאוה מצר
המאמר מעניין מאוד, מעמיק ובעיקר מהווה דוגמא לכתיבה רהוטה ומנוסחת כהלכה, לכל אותם גולשים המרדדים את השפה ןפוגמים בה.
נהניתי מאוד, כל הכבוד!
YouTube previewPlay

שנקפיץ יחד את העסק שלך לגבהים חדשים?

בניית חנות אינטרנטית של מיזם גרופ תעזור לך ביצירת סיסטם עוצמתי שמגדיל מכירות.

ההצלחה מבוססת על בניית חנות וירטואלית בחוד החנית עם הקמת מערך שיווק אפקטיבי שמגדיל חשיפה והמרות.

 

אל תהססו! מלאו את הטופס או התקשרו עכשיו 077-7644819

 
WhatsApp
שנקפיץ לך את העסק?
לחץ כאן
התקשר עכשיו 077-7644819
או מלא את הטופס להלן: