הנגשת אתרים באינטרנט

נגישות לבעלי מוגבלויות

בישראל כ-24% מן האוכלוסיה הם אנשים בעלי מוגבלויות שונות, כגון עיוורון ומוגבלות ראייה, איבוד שמיעה או חירשות, לקויות למידה שונות, מוגבלות תפיסה, תנועה, דיבור או רגישות לאור וכן דוברי שפות שונות כמו עולים חדשים. כל אחת מן המוגבלויות הללו, או שילוב של כמה מהן יחד משפיעה על יכולתם של בעלי המוגבלויות להישתמש באינטרנט כשאר בני האדם. למרות מוגבלותם, אנשים אלה גולשים באינטרנט והם למעשה לקוחות פוטנציאליים. מחקר שערכה חברת מיקרוסופט מגלה שכ-25% ממשתמשי המחשב זקוקים לטכנולוגיה נגישה, ו-37% נוספים נהנים מקיומה של טכנולוגיה כזו. אלו נתונים מרשימים, ולכן, בעת בניית אתר אינטרנט, רצוי לקחת בחשבון את בעלי המוגבלויות, וליצור אתר נגיש.

מהו אתר נגיש?

אתר אינטרנט נחשב לאתר נגיש אם אנשים בעלי מוגבלות כלשהי, או אנשים בגיל מבוגר, יכולים לגלוש בו ביעילות ובהנאה, בדומה לכל שאר הגולשים. אדם שראייתו לקויה (לא רק עיוור, גם עיוור צבעים, או בעל מוגבלות ראייה), אדם נכה שאינו מסוגל להשתמש בעכבר, אדם מעל גיל 55 שחלה ירידה בראייתו והוא זקוק למשקפיים, או אדם בעל רגישות לאור הגורמת להתקף אפילפסיה במקרים מסוימים של ריצוד על המסך - כל אלה ואחרים זקוקים לנגישות של אתרי אינטרנט.

מי צריך נגישות אתרים?

נגישות האתר יכולה להשפיע על איכות הגלישה באתר לקהלים שונים, באופנים הבאים:

• בעלי מוגבלויות, זקנים ואנשים שאינם דוברים את השפה - אנשים אלה משתמשים תכופות בכלים העוזרים להם בגלישה באתרי אינטרנט, כמו כלי תרגום בין שפות שונות, כלי זום (zoom) להגדלת אזורים שונים במסך, תוכנות להפיכת טקסט לדיבור (Text to Speech) או לכתב ברייל. הנגשת אתרים הופכת את השימוש בכלים אלה לטובה יותר, ומקלה עליהם את התרגום לברייל, לדיבור או לשפה שונה.
• מכשירים סלולריים ומכשירי כף יד - כתיבת האתר בקוד נוקשה ותקני, תביא לכך שהוא ייראה היטב ברוב מכשירי הסלולר ומכשירי כף היד. כלומר, הקפדה על כללים להנגשת האתר מועילה גם לגלישה במכשירים ניידים.
• גולשים עם חיבור איטי או דפדפנים שאינם אקספלורר 7 - ישנם משתמשים שיש להם מודם איטי, או כאלה הגולשים בדפדפן מגרסה קודמת של אקספלורר. כל אלה עשויים להיתקל בבעיות בצפייה באתרים שונים. שיפור הנגישות של האתר יכול להשפיע על תאימות האתר לגולשים בעלי מוגבלות כלשהי, וכן לאלו להולשים בדפדפנים שונים.
• קידום האתר באינטרנט - הנגשת אתרים מועילה לא רק לאותם בעלי מוגבלויות, אלא לכלל הגולשים, והיא מועילה גם בקידום האתר בתוצאות האורגניות במנועי החיפוש, שכן קיים קשר הדוק בין הנגשת האתר לבין קידום אתרים במנועי החיפוש. למעשה, רבים מן האמצעים המשמשים לשיפור נגישות האתר, תורמים גם לשיפור דירוגו של האתר בגוגל ובמנועי החיפוש בכלל.

כיצד מנגישים אתרי אינטרנט?

ריכזנו כאן רשימה של פרמטרים המשפרים את נגישות האתר לבעלי מוגבלויות:

• עיצוב האתר - יש כמה פרמטרים הקשורים בעיצוב, שניתן להשתמש בהם כדי לשפר את נגישות האתר:
  
  • הפרדת העיצוב מהקוד  - העיצוב ירוכז בקובצי CSS חיצוניים והקוד יהיה ב-html. באופן זה, הגדרות העיצוב אינן חלק מהקוד עצמו, ובכך קטן החלק שדורש תרגום עבור בעלי מוגבלויות ופוחתת כמות השגיאות שעלולות להיווצר בתרגום מוטעה.
  • שימוש בתגיות DIV במקום במבנה טבלאי לשם תיאור העיצוב של עמודי האתר. שימוש במבנה טבלאי הוא בעייתי, כי הוא מערבב קוד ועיצוב יחד, מנפח את הקוד של הדף, ואינו מדגיש איזה חלק חשוב יותר או פחות בעמוד. מומלץ להשתמש בתגיות DIV בלבד כדי לאפיין את עמוד האתר.
  • אפשרות להבין טקסט או גרפיקה גם ללא צבע - 12% מכלל האוכלוסיה הם עיוורי צבעים (חלקם אמנם לא מודעים לכך), וחשוב לאפשר לאוכלוסיה זו לנטרל את העיצוב, כך שיוכלו לראות את דף האינטרנט ללא צבע, מבלי לפגוע בחוויית הגלישה.
• מבנה היררכי - חלוקה היררכית תקינה של האתר, עם סרגל ניווט נוח ותפריט ברור לגולשים, עוזרים לכלי ההנגשה ולכלי התרגום השונים להבין טוב יותר את מבנה האתר. גם מפת אתר יכולה לעזור לנגישות האתר, היא מסייעת לגולשים להבין את מבנה האתר ולהתמצא בו בקלות, ומובן שיתרון זה חשוב במיוחד לגולשים בעלי מוגבלות כלשהי.
• הפרדת דפי הנחיתה באתר לאזורים שונים - כל תת-אזור בדף נחיתה נתון צריך להכיל כותרות מסוג h1,h2,h3. כך מובלט המבנה ההיררכי של העמוד, מודגש מה החלק החשוב יותר ומה החשוב פחות. 
• כותרת העמוד Title - כותרת המתארת את תוכן העמוד היא פרמטר חשוב למנועי החיפוש, כיוון שהזחלנים שלהם סורקים את הכותרת הזו לפני שאר העמוד, ומייחסים לה חשיבות רבה בגלל מיקומה בראש הדף. כותרת העמוד חשובה גם לגלישה של בעלי מוגבלויות כיוון שהיא עוזרת לכלי ההנגשה לנווט בין הדפים השונים באתר. מכאן שה-Title בעלת חשיבות רבה הן לנגישות האתר והן לקידומו בגוגל.
• אי שימוש בפריימים iframe - בעבר היה נהוג להשתמש בפריימים שחלקו את דפי האתר לחלקים שונים, אך כיום השימוש ידוע כבעייתי ואינו מומלץ שכן הוא מחלק את העמוד למבנה היררכי לא ברור.
• בניית האתר בקוד שעומד בתקנים של W3C - כתיבת הקוד ב-xhtml מבטיחה שהאתר יעלה מהר יותר, וייסרק מהר יותר ע"י גוגל. ציות לכללי כתיבת קוד תיקני יביאו לכך שהאתר יוצג היטב בכל הדפדפנים. אנו ממליצים על תקן w3c xhtml.
• שימוש בערך alt וקישורים טקסטואליים - בין אם הקישור הוא תמונה ובין אם הוא טקסט, חשוב שלקישור יהיה ערך טקסטואלי, כלומר עוגן ברור ותמציתי, או אם זו תמונה - רצוי לבצע אופטימיזצייה לתמונות שבמסגרתה ניתן ערך alt אינפורמטיבי וברור ככל האפשר, כדי שכלי הנגישות השונים יוכלו לתרגם את התוכן בקלות.
• שימוש נכון באובייקטים מסוג פלאש וקבצי וידאו  -  מומלץ שלא לעשות שימוש מהותי באובייקטים מסוג פלאש שאינם מפוענחים ונקראים טוב על ידי מנועי החיפוש ועל ידי כלי הנגישות השונים. במיוחד, לא מומלץ להשתמש בפלאש בעבור תפריטים וקישורים ראשיים באתר, כיוון שבאופן זה המבנה ההיררכי של האתר אינו מזוהה נכונה. במקומות אחרים ופחות חשובים ומהותיים, כן ניתן לשלב קטעי פלאש כדי לעשיר את האתר ולשפר את חווית הגלישה. בכל מקרה, כשמשתמשים בקובצי וידאו או פלאש, חשוב לתת גם להם טקסט חלופי, שכלי התרגום והנגישות יוכלו להשתמש בו במקום בקובץ המקורי. בדומה לבעלי מוגבלות ראייה, גם הזחלנים (Web Crawlers) של גוגל אינם מסוגלים לקרוא תוכן בפלאש או ב-JavaScript, ולכן שימוש בערכים חלופיים מסייע גם להבנת האתר ע"י מנועי החיפוש ולשיפור דירוג האתר בתוצאות האורגניות בחיפושים.
• הימנעות מהיבהוב - למען אותם בעלי רגישות לאור, רצוי להימנע מטקסט או גרפיקה מהבהבים או מרצדים, מחשש שייגרמו להתקף אפילפסיה.
• גישות מהמקלדת ומהעכבר - רצוי לוודא כי כל האובייקטים על המסך, ובמיוחד תפריטי הניווט המרכזיים, עובדים בצורה טובה ונוחה הן על ידי העכבר והן על ידי המקלדת.

לסיכום

הנגשת אתרים משפרת כמובן את איכות הגלישה באינטרנט ע"י בעלי מוגבלויות, אולם אתר נגיש הוא אתר נוח הרבה יותר גם לשאר המשתמשים ולכן הוא אתר איכותי יותר. ארגון w3c קבע תקנים בנושא נגישות למוגבלים הנקראים "הנחיות הנגישות 2.0 של w3c". אתר שנמצא עומד בתקנים אלו יכול לקבל תו אתר נגיש כמו זה הנראה בתמונה בראש המאמר (התמונה להמחשה בלבד), שהוא תו ישראלי לאתרים נגישים. תו זה מעיד על כך שאתרכם נבנה בקוד תקין ונגיש למנועי חיפוש, אך לא פחות חשוב מזה - הוא מעיד על רגישות חברתית ותבונה עסקית, שכן נגישות האתר מגדילה את התנועה באתר.

האם חשבתם על נגישות למוגבלים כשבניתם את האתר שלכם? ספרו לנו בתגובות.